<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימנים כ"ה—כ"ח</h1>
<h2>דף ד:</h2>
ואם היה בצבור עומד במקום שפסע עד שיתחיל ש"צ בקול רם. וי"א עד שמגיע ש"צ לקדושה ואח"כ חוזר למקומו שעמד בו בתפלה. ור' עמרם ז"ל כתב שאינו צריך לחזור מיד למקום שהתפלל וליתן שלום ואם עשה כן דומה לכלב שב על קיאו והרי הוא כאלו לא התפלל וכן אם לא נתן שלום אחר תפלתו הרי הוא כאלו לא התפלל ע"כ. ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל מכאן סמך לג' פסיעות לאחריו וג' פסיעות לפניו בעת הקדושה שצריך אדם שינוע ממקומו שנאמר וינועו אמות הספים מקול הקורא. ורגליהם רגל ישרה ג'. וכף רגליהם ככף רגל עגל ג'. וכשיפסע יפסע ככהני עקב בצד גודל וגודל בצד עקב: וכשיתן שלום לא יאמר שלו' בשמאלו כי יש טועים ואומרים כן לפי שמצאו במחזורים ונותן שלום לשמאלו ואין לומר רק שלום שלום עושה שלום וכן נמי כתב הר"ם נ"ע וז"ל ואין אומרים שלום בשמאל אחר שהתפלל ח"י ברכות. ומה שכתיב במסכ' יומא בפרק הוציאו לו את הכף נותן שלום לשמאלו ואח"כ לימינו, הגיה עליו הר"ף ואמר ונהגו העולם לומר שלום כשהופך לימינו ושלום כשהופך לשמאלו ואחר כך יעשה שלום. וכן נמי שמעתי שהיה נוהג הרשב"א לומר שלום שלום וכו': טעם לג' פסיעות שלאחר תפלה כנגד ד' מילין שרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה שנא' ויעמוד העם מרחוק. ועוד נמצא בהגדה שמרע"ה נכנס בחשך ענן וערפל לפני הקב"ה וכשיצא עשה ג' פסיעות א' מחשך וא' מענן וא' מערפל לכך אנו נוהגים לעשות ג' פסיעות: כתב הבעל המאורות ונהגו העולם לפסוע רגל שמאל תחלה ואח"כ רגל ימין אך בעל המפתח כתב שרגל ימין יפסע תחלה ואח"כ של שמאל ע"כ. וכן נמי מצאתי בחדושי ברכות לא ידעתי מי חברן בזה הלשון וכשיפסע ג' פסיעו' יפסע רגל ימין תחלה פסיעה קטנה ובשמאל פסיעה גדולה ואח"כ בימין כדי שישוה רגלו הימנית לשמאלית. ע"כ. ונראה הטעם על מה שאמרו ז"ל כל פונות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין ע"כ.
